בפרומו טעון מתוך שיחה אישית עם פעיל ההסברה יוסף חדאד בפודקאסט “את הקול”, נטלי דדון פורקת את התחושות שמלוות אותה בעקבות תגובות קשות שקיבלה על רקע אמירות שנאמרו מתוך פחד וכאב.
“אני לא מתנערת מאחריות. אני כן אמרתי, כן העליתי את זה, וכן אמרתי – איזה חרא שחברה שלמה נדפקת. ואני צריכה לשקול אם לעלות למונית בגלל שאתמול היה מחבל שעשה פיגוע. אבל כשאתה מוציא רק את זה – אתה הופך אותי לגזענית מסריחה. אם היו לוקחים את כל הטקסט שלי, לא היינו בשיחה הזאת בכלל".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
דדון משתפת בפודקסאט על ההתקפות נגדה מצד התקשורת: "אני כבר 20 שנה בתעשייה. כל דבר שאני אומרת הופך מיד לפרובוקציה. זה לא משנה מה הכוונה – תמיד ימצאו כותרת. אם מישהו לא אוהב אותי, הוא יגיד ‘היא גזענית’. אבל אם הוא כן מקשיב – הוא שומע את הזעקה של החברה הישראלית".
עוד היא ממשיכה ומשתפת בתחושות הפחד שמלוות אותה במסגרת המציאות הישראלית: “למה כל החברה העברית צריכה לסבול בגלל מחבלים? למה אני צריכה לפחד לעלות על מונית יום אחרי פיגוע? מפה הפכתי לגזענית? אם אני נלחמת על העם שלי, על המדינה שלי – זה לא אומר שאני שונאת ערבים. זה אומר שאני דואגת למי שגר פה".
יוסף חדאד משיב לה: “את לא שונאת ערבים. יש לך בעיה עם מחבלים".
דדון כבר מזמן הפכה לפעילה חברתית שמרבה לעסוק בפעילות הסברתית. כזכור, בערב יום הזיכרון שארע לפני כשבועיים, התקיים טקס זיכרון משותף לישראלים ופלסטינים בבית כנסת רפורמי בעיר רעננה, מהלך שעורר סערה ומחאה בקרב תושבים רבים ומשפחות שכולות. בין האנשים שהגיעו למקום בשביל להפסיק את הטקס, הייתה נטלי, שהעלתה פוסט זועם וכואב במיוחד על האירועים.
פעילת הימין תיעדה את האירוע והעלתה סרטון לרשתות החברתיות, בו כתבה בין היתר: "בזמן שאנחנו עדיין קוברים את מיטב בנינו, עוד יש מי שבוחר לבלבל בין חייל צה"ל שנפל בקרב לבין מי שהחזיק סכין או נשק כדי לרצוח יהודים או לחלופין חגג בזמן שטובחים בנו. לא ייתכן, לא מוסרית ולא לאומית, שביום הזיכרון יתקיים טקס שמבזה את נופלינו ומקדש בדרכו הערמומית דווקא את אלו שביקשו להשמיד אותנו".
