כל עונה ב"הישרדות" יש שורד או שורדת שלוכדים את אור הזרקורים ואת כותרות מדורי הבידור, ולעיתים אף נשארים איתנו גם אחרי שהעונה תמה. הפעם נדמה שהיו אלה התאומות אור ורון שורק, שבלטו עוד לפני שהתחיל הריאליטי בגלל חשבון האונליפאנס שניהלו. לא מפתיע שאחת מהן, אור, הגיעה לגמר והיא מתמודדת על תואר השורד האחרון מול שי לניאדו וניצן ירושלמי.
"אנחנו בהתרגשות גדולה, הרבה דברים קורים", אור אומרת. "תכף מגיע המסע לסיומו, ואנחנו יכולות להסתכל עליו לאחור ולסכם אותו כשינוי: איך אנשים הסתכלו עלינו בהתחלה, ואיך הם מסתכלים עלינו היום".
רון: "אני חושבת שיש את החיים לפני הישרדות ואת החיים אחרי הישרדות. החיים שלפני זה האונליפאנס, בגדי הים, אבל התדמית היום אחרת. בסופו של דבר הלכנו להישרדות כי ידענו שאנחנו יכולות להציג את האופי שלנו".
אור: “הייתה סערה סביב האונליפאנס, ואנשים דיברו על זה. בסוף זה רק תרם לבאז. מצד אחד, קל לכולם ליפול לסטיגמות האלה, של הבנות מאונליפאנס. מצד שני, אנחנו לא מתנערות מאחריות כי זה משהו שבאיזשהו מקום הצגנו. אבל היום אני יכולה להגיד ששברנו איזו תקרת זכוכית, כל אחת במקום האישי שלה".
אור, איזו תקרת זכוכית שברת?
"כשהגעתי להישרדות, בימים הראשונים כל הזמן חשבתי מאיזה צד יצלמו אותי. כאילו, זה לא הצד שלי, אני לא יפה ככה. נורא התעסקתי בנראות, ומשהו באי גרם לי לשחרר מכל זה. אמרתי, וואלה, אין לי דרך לשלוט מאיפה יצלמו ומה יערכו. אז החלטתי שאני משחררת, וברגע ששחררתי, כאילו שמתי את כל העניין של היופי בצד, ברמה שלא אכפת לי איך אני נראית. כל יום תקעתי בשיער איזה גולגול מזעזע".
רון: "אני שונה מאוד בקטע הזה. כן השקעתי בעצמי, אבל לא מתוך המקום של להתאבסס על זה. לא הרגשתי אף פעם שזה איזשהו אישיו. פחות הייתי שואלת אנשים מה לעשות בשיער, או איך אני נראית. אני חושבת שזה השוני בינינו".
ידענו שנגיע רחוק
חיצונית, אתן דומות. מה, באמת, השוני הבולט ביניכן?
אור: "אני יותר מחושבת, אובר ת'ינקינג, קשוחה יותר. אני גם יותר גדולה. ורון הרבה יותר זורמת וקלילה".
רון: "כן, ראו את זה גם במשחק שלנו. ככה זה גם בחיים עצמם, ולא רק במשחק. לאור קשה לשחרר שליטה. היא אומרת שהיא הגדולה יותר, פה מתחילה הבעיה, היא גדולה ב־25 דקות, וחושבת שהיא למודת ניסיון יותר".
אור הגיעה לגמר הגדול. רון, את נרגשת בשבילה, או קצת מקנאה?
"בא לי באמת לענות על זה בכנות, ולא להתייפייף. להגיד לך שאני מקנאה באור והייתי מחליפה אותה ושמה את עצמי – לא. להגיד לך שאני מקנאה במעמד – כן, חד־משמעית".
אור: "כל שורד שיושב כרגע במושבעים, חד־משמעית היה רוצה להתחלף עם כל אחד מאיתנו. אבל זה מקרה אחר, זאת אחותי. כמה ימים לפני שרון הודחה במשימת ההדחה, היא באה אליי ואמרה לי, 'אורצ'י, תקשיבי, אני מרגישה איכשהו שאם יום יבוא וזה יהיה אני ואת, אני אפנה לך את המקום, כי אני מרגישה שעברתי מסע, ואת עוד לא השלמת את המסע'".
רון: "לא נכון. לא אמרתי שאני אפנה לך את המקום". אור: "תני לי לסיים. לאורך המשחק גם דיברנו על זה, שלא נכון לנו לשבת שתינו בגמר. הגמר הולך לשבת על חודו של קול. אבל כמובן הייתי רוצה שגם רון תחווה את זה, זה מעמד של פעם בחיים".
אם את זוכה, את חולקת את כספי הזכייה עם אחותך?
"כן, ברור, זה מה שסיכמנו. אבל חשוב לי להגיד שזה ממש לא הכסף, זה הטייטל. אני נורא פרפקציוניסטית, וממש חשוב לי לסגור מעגל ולנצח".
רון: "אז אם ככה, אז ש־100% מהכסף ילך אליי, והטייטל ילך אליה".
איך אתן מסכמות את החוויה במילה אחת?
שתיהן: "וואו". אור: "שינוי, נכנסתי אור אחת ויצאתי אור אחרת, ולא רק בעיניי, אלא בעיני כל הסובבים אותי – המשפחה, החברים, כולם אמרו לי 'אור, את שונה'. אני יותר בוגרת, יותר מחוספסת, מסתכלת על הדברים מהשקפת עולם רחבה יותר, יודעת יותר להקשיב לאחרים, לקרוא את האחר. מדהים, ממש".
רון: "אני במילה אחת הייתי אומרת 'חריטה'. מבחינתי, זה סוג של מסע שנחרט לי. ועצם זה שבכלל הגעתי רחוק, ויחד עם אחותי, זה באמת יעד שלא ציפיתי שנשיג".
אור: "ידענו שנגיע רחוק, כי אנחנו בחורות פייטריות, תמיד היינו כאלה. אבל תמיד יש את הפחד הזה, לעוף ראשונות. אמרנו, רק לא לעוף ראשונות, ואז פתאום זה משתנה ללא לעוף לפני האיחוד, ואז עברנו את האיחוד. אני חושבת שהצבנו לעצמנו מטרות קטנות, וזו הדרך להגיע לפסגה. אי אפשר ישר להסתכל על היעד הסופי. לא זכיתי בשום שרשרת חסינות, ונשארתי לבד כשרון עזבה, ולמרות זאת אני בגמר".
אור, הרומן שלך עם איתמר – למה זה נגמר? אתם בקשר היום?
"כן, בקשר ממש טוב. לא בקשר רומנטי. יצאנו איזה חודש אחרי הישרדות לכמה דייטים. זה נגמר כי אני מחפשת דברים אחרים לגמרי, וגם הוא מחפש כנראה משהו אחר".
רון, למה עודדת את אור להדיח את איתמר? מקנאה?
"הדבר היחיד שאני מקנאה בו, זה המעמד של הגמר. זה לא שלא רציתי שיהיה לה רומן איתו, רציתי להדיח אותו כי הוא היה חזק במשחק, ראיתי משהו מאוד ברור לנגד העיניים. אין מקום ליותר מדי אנשים חזקים במשחק הזה. הבנתי שאני לא יכולה לאפשר לעצמי שיהיה עוד מישהו שנראה לי מאוד חזק בהתחלה, סטייל טל מורד. וגם בני הברית האחרים שלנו לא סמכו עליו. הוא מאוד השקיע במערכת היחסים שלו עם אור בהתחלה, ואני חושבת שכדי ליצור בריתות, ואם אתה רוצה להתקדם עם עוד אנשים במשחק, אתה לא יכול להתביית רק על בן אדם אחד".
אור: "בדיעבד זו הייתה חד־משמעית החלטה נכונה. כי עובדה שאני בגמר. כל דבר אחר בדרך, לא בטוח שהיה מביא אותי לגמר". רון: "וואו, אור, אני בשוק. פעם ראשונה שהיא אומרת את זה. אומרת לי, ובפומבי. תמיד הרגשתי שהיה לה איזה כעס כלפיי על זה, כי שנייה לפני מועצת השבט היא התחננה בפניי שלא נדיח אותו. לפעמים אור חושבת מאוד עם הלב, והרגשתי שאני עושה לה טובה, ושהיא תודה לי על זה. לשמוע את זה עכשיו ממנה זה הלם".
אור: "פה בדיוק הקונפליקט הזה, של התאומות במשחק. כי אנחנו אולי באות כצמד, אבל היא יוצרת קשרים משלה עם אנשים, ואני יצרתי קשר עם איתמר. ואז פתאום מגיע הרגע שאנחנו צריכים להכין את ההדחה, ואני מבינה שכולם פה אחד על איתמר, אז כבר לא הייתה לי ברירה. זה לא משנה מה אני הייתי עושה, כי הרוב היה איתמר. אבל זהו, זה היה מזמן".
אתן בזוגיות?
אור: "אני בזוגיות כבר שבעה חודשים עם רון, בחור מלוס אנג'לס. כן, לא יכולה לעזוב את השם רון. הכרתי אותו מיד אחרי שחזרתי מהישרדות, כשסיבלטנו דירות. זה התחיל מדייט בווגאס. הקשר ממש חזק ואני מרגישה שזה זה, אמן".
רון: "אני בזוגיות כבר שבע שנים נטו עם טומי. אנחנו מכירים עשר שנים, מהתיכון. חתונה כבר על הפרק, אנחנו מדברים על זה. אני מאמינה בעזרת השם שעוד השנה, לא רוצה לפתוח פה".
לא נותנות לסכסך
אור ורון (26) נולדו ביישוב מתן שבשרון ולהן אחות גדולה. "לא למדנו באותה כיתה, ההורים דאגו להפריד בינינו כבר בגנים", מספרת אור. "היה להם חשוב שכל אחת תפתח אופי ואישיות משלה. אז היינו בכיתות שונות ובהפסקות היינו נפגשות ומתחבקות כאילו שנים לא ראינו אחת את השנייה. תמיד היינו חברות טובות. זה חינוך מהבית. לא נותנות למישהו לסכסך בינינו, לא נותנות למישהו להפריד בינינו ועם זאת לא נותנות לחברות שאיתנו להרגיש גלגל שלישי".
מה אנחנו לא יודעים עליכן?
רון: "שיש לי חלום להיות מעצבת פנים הכי גדולה בארץ ובעולם". אור: "אני אחת שיודעת לשים פוקר פייס על הפרצוף, ולא יודעים מה עובר עליי. על זה נאמר, מים שקטים חודרים עמוק. המסר שאני רוצה להעביר הוא שאם אתה פחות חזק, פחות קולני, זה לא אומר שאתה לא בולט, וזה לא אומר שאין לך את החוזקה הפנימית הזו בך, וזה לא אומר שאתה פחות משמעותי. גם לאנשים שקטים יש מקום. בא לי שכולם יבינו שהם לא צריכים לעשות את המעל ומעבר כדי להתבלט, ואני דוגמה לכך".
לאן מפה? מה אתן רוצות?
רון: "אנחנו רוצות לטרוף את העולם, את כל מה שמציעים לנו. יש לנו עמוד קומיקס שאנחנו מייצרות לבד. יש לנו חולצות מרצ'נדייז. אנחנו רוצות לכבוש פסגות בתחום הזה שלנו. אני אישית נכנסת עכשיו גם לקורס משחק".
אור: "אותי יותר מעניין, נגיד, להיות פרזנטורית של חברות, להוביל מותגים. כרגע פרזנטוריות של 'תמנון'. שתינו חולמות להיות ביזנס וומן, אולי בעסק משותף, ולהראות שאפשר לעשות דרך בלי לרמוס אנשים. אבא שלנו תמיד אומר, 'תזכרו, אתן רצות מרתון, לא ריצת 100 מטר'. לא להתרגש מהרעשים ברקע ומכל אלה שקוטפים תוך שנייה הישגים. הכי חשוב שאנחנו זכירות. אנחנו כאן כדי להישאר".
