השחקנית עמית פרקש שיתפה אתמול את עוקביה על השנה הקשה ביותר שחוותה בחייה אחרית לידת בנה השני נוח בן השנתיים. "השנה הכי קשה בחיים שלי. אני יולדת את נוח אהוב לבי שבועיים לפני הזמן. בהתחלה ממש התרגשתי והייתי באופוריה, ואני זוכרת שעם אנה בהתחלה היה לי ממש ממש קשה, ועם נוח הייתי ממש בהיי מטורף בשבועיים שלושה הראשונים, שאמרתי שהפעם תהיה לי הרבה יותר נחיתה רכה".
כך שיתפה פרקש את העוקבים ברשתות החברתיות והוסיפה: "לאט לאט עם הזמן הוא לא ישן כמו תינוק וככה זה צריך להיות, זה לא רק וואו איזה כיף שאני מצליחה להביא ילדים, זה גם מורכב". ולאחר מכן תיארה מה קרה מאז השבעה באוקטובר כשבעלה נקרא למילואים והיא נותרה עם שני ילדים לבדה, ובהם תינוק קטן שרק נולד.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"יאיר מקבל הודעה שהוא מגויס לצו 8. יאיר היה ביחידה מובחרת, הוא עשה מילואים בחיים שלו אבל זה לא שהוא היה משועבד לצבא אחרי השחרור שלו. ומאיפה זה בא? אני בכלל לא זוכרת אותך כמעט במילואים. נכנסתי להיסטריה מטורפת עם תינוק ביד, היינו בטוחים שהולכים להכנס אלינו מחבלים מהחלונות".
עוד הוסיפה וסיפרה על מצבה הנפשי שהתדרדר אחרי ארבעה חודשים שבעלה היה במילואים והיא מתמודדת לבדה עם נטל החיים. "אני פשוט הופכת להיות בן אדם משוגע. אני לא מטופלת, אני בעיצומו של לפתח עסק משל עצמי, ואני לא בטוב. אני לא באמת מצליחה לתפקד, אני כמו זומבי כזה. מאוד עצובה, מאוד בוכה, מאוד ממורמרת. זו הייתה תקופה ממש חשוכה, גרתי אצל ההורים שלי ולא משנה כמה הם עזרו לי, הרגשתי לבד ונטושה. הרגשתי שאני לא מצליחה להיות שם בשביל יאיר כי אני לא מצליחה להיות שם בשביל עצמי. הייתי בלופ, שכאילו אחרי לידה מצופה מאיתנו להגיד תודה על זה שיש לנו את ההזדמנות להביא חיים, והכל נכון, זו ברכה ותודה על זה, אבל זה בסדר שלא לכולנו הולך חלק, וזה גם לא אומר שאני לא רוצה לעשות עוד ילדים, פשוט השנה הראשונה היא כאפה".
"חשוב לי להגיד את זה פה כי אני מרגישה כאילו סוג של אומרת את האמת לפחות שלי. אני לא הפי הפי ג'וי ג'וי, ואני זוכרת שמלא בנות היו ככה אחרי שהן ילדות ונורא קינאתי בהן, ואמרתי מה דפוק בי? אני ישר רוצה לחזור לחיים שלי, לעצמאות שלי, אבל עשיתי פה בחירה, בחרתי להיות אמא. ואין לי כל כך תשובה על זה. לאט לאט עם הזמן זה הלך ונרגע. פשוט צריכה להתמסר לתחושה הזו ובאיזה שהוא שלב גם לקבל טיפול ועזרה".
כמו כן שיתפה על נושא המשקל אחרי לידה, "לא אהבתי את איך שאני נראית, הייתי 15 קילו יותר ובלי בעלי. הייתי ממש ממש לבד. הסתכלתי על חברות שלי ואמרתי 'כוסאמעק למה רק אני בלי בעלי בבית', ומרחמת על עצמי וכועסת על עצמי, ולא מאפשרת לעצמי. לא משנה כמה הסביבה אמרה לי, לא הצלחתי פשוט להיות שם עבור עצמי".
פרקש סיכמה את הדברים בנימה חיובית, "ואז התחיל תהליך נורא מעניין. כי אז התחלתי להשתחרר, אולי מהבחוץ לבפנים זה מה שיעזור לי. הלכתי לדיאטנית ועשיתי דיאטה וחזרתי פיזית לעצמי וזה עשה לי קצת יותר טוב. לראות את האור, לראות את היופי, לראות את ההכרת תודה, להחזיר לעצמי את השליטה שהרגשתי שכל כך איבדתי אותה. הצלחתי להתמסר לאמא שאני ולאמא שאני אוהבת להיות".
