זהו ללא ספק אחד הרגעים הכנים שיופיעו על המסך: נורית גפן בחרה להניח את כל המסכות בצד ולפתוח את הנושא שלעיתים הכי מפחיד לגעת בו - סוף החיים. הצצה מתוך "מי רוצה להתחיל?", הפורמט החדש בהובלתו של אסי עזר שישודר ביום שישי מיד לאחר מהדורת החדשות בקשת 12, מספק רגע דומם ומעורר מחשבה על הדרך שבה היא בוחרת להיפרד מהעולם.
בתוך מעגל אינטימי שבו יושבים לצידה אנשי תרבות ובמה ותיקים, ביניהם טוביה צפיר ורבקה מיכאלי, נפתח שיח פתוח על סוגיית הזקנה וסוף הדרך. גפן שיתפה את הנוכחים בהחלטה האישית שקיבלה לגבי היום שאחרי: "החלטתי, אני אשרף".
בניגוד למקובל, גפן הבהירה כי אינה מעוניינת בטקס מסורתי או אפילו בשימור שרידיה בתוך כד סגור, ומסבירה כיצד חיפשה משמעות אחרת לחלוטין לקיומה לאחר מותה: "היו הרבה בעיות עם הכד, אני רציתי בכלל לפזר אותי". לשאלה שנזרקה לעברה במעגל האם כוונתה הייתה להשליך את האפר אל הים, הגיבה בשלילה נחרצת: "אני שונאת מים, לא רוצה ים!".
בשלב זה חושפת גפן את החזון הרוחני והסמלי שליווה אותה במשך תקופה ארוכה, חזון שיש בו רצון להמשיך להעניק חיים ונוכחות גם אחרי שהנשימה נגמרת: "רציתי להיות עץ לימון. שישרפו אותי, והאפר שלי יהיה זבל אורגני. יקנו עץ לימון ונניח במצפה רמון ישתלו אותו, ואני אהיה זבל אורגני ויהיה ספסל".
כשנשאלה מדוע דווקא שם, הרחק מהבית והסביבה המוכרת, הסבירה את העומק שמאחורי המחשבה: "ואתם יושבים בצילה של נורית גפן... נהנים מריחה, אני מתה על הדרים. שישבו ויראו את הנוף במצפה רמון; או הייתי רוצה להיות ספסל להומלסים - אין להם איפה לישון, שיישנו עלי. אין לי בעיה, אתה מבין?".
