ברקע קרוב לחלוף 30 שנה מאז התאונה הקטלנית בפריז, נראה שהסודות האפלים מחדרי המיטות של בית המלוכה הבריטי מסרבים לרדת מהכותרות. צ'ארלס ספנסר, אחיה הצעיר של הנסיכה דיאנה, מוציא בימים אלה ספר זיכרונות חדש ועמוס גילויים על אחותו המנוחה, שמצליח להרעיד שוב את ארמון בקינגהאם ומספק הצצה נדירה לרגעים השבורים ביותר שלה.
בריאיון טעון במיוחד שהעניק לעיתונאית קייטי קוריק, התיישב הרוזן ספנסר לפרט על אחת החשיפות השנויות במחלוקת מתוך הספר "שירת הברבור: דיאנה, אחותי" ("Swan Song: Diana, My Sister"): ארוחת הצהריים הגורלית בלונדון שבה הודיעה לו דיאנה לראשונה על כוונתה לפרק את החבילה ולהתגרש ממי שהיה אז יורש העצר וכיום המלך צ'ארלס.
לדבריו של ספנסר, באותה שיחה אינטימית זרקה דיאנה פצצה של ממש כשטענה בפניו שבעלה מאוהב במשרת האישי שלו. ספנסר הודה כי באותו הרגע הוא לא לחץ לקבל פרטים נוספים, בעיקר משום שהבשורה על עצם הגירושים הייתה דרמטית מספיק בפני עצמה, אך הדגיש כי מדובר היה במשפט צורם ומטלטל במיוחד שנחרט בזיכרונו. כשנשאל בהמשך אם להבנתו אכן דובר בגבר, ציין כי משרת אישי ממעמד זה הוא לרוב גבר.
קוריק לא היססה ותהתה בריאיון לגבי התמונה המלאה, בהתחשב בעובדה שבאותה תקופה דיאנה כבר ידעה היטב על הרומן המקביל של צ'ארלס עם קמילה פרקר בולס, ושאלה האם ייתכן שמדובר היה בקשר כפול - הן עם המשרת והן עם קמילה. ספנסר הבהיר כי שמות מעולם לא הוזכרו וכי הם לא חקרו את הנושא לעומק באותם ימים, אך חזר והדגיש כי מדובר באמירה גדולה וכבדת משקל שלא ניתן להתעלם ממנה.
שמועות על תקרית אינטימית לכאורה בין צ'ארלס לבין איש צוות מארמונו אינן חדשות לחלוטין במסדרונות הממלכה; כבר בשנת 2003 עוזר לשעבר של בן המלוכה השיג צו מניעה כדי לעצור את ה"מייל און סאנדיי" מלפרסם את הסיפור, שנטען כי היה לשון הרע, על פי רשת CBS News.
כעת, בארמון בקינגהאם בוחרים לשמור על שתיקה סביב הטענות על המשרת, אם כי לאחרונה נרשמה תגובה חריגה מטעמם לקטע אחר בספר - שבו טען ספנסר כי בימי הלווייתה של דיאנה הבטיח לו צ'ארלס שכולם ישכחו אותה מהר מאוד. בארמון הבהירו אז כי אינם מגיבים לספרים כעיקרון, אך ציינו כי כאב השכול עלול לערפל את הזיכרון ואת שיקול הדעת גם שנים רבות לאחר מכן.
ספנסר חתם את דבריו בתיאור כואב של המציאות שחוותה אחותו, כשנזכר בפער שבין הנערה הצעירה ומלאת החיים שהכיר לבין האישה הבודדה שנלכדה בתוך כלוב של זהב מול מוסד המלוכה הנוקשה. עבור חובבי הדרמות המלכותיות, מדובר בעוד עדות מטלטלת לכך שהחיים בארמון היו רחוקים מלהיות אגדה.
